עדכון מערוץ מאיר :

הפינה החדשה של "על הדרך" והפעם עם הרב דב ביגון - "יחד שבטי ישראל" - פרשת וישלח

http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=2675

מאמר השבוע : שני ענינים בענוה. הא' מצד הכרת רוממותו ית' לא יחשב אצלו רצונו כלל נגד רצון קונו, והב' מצד הבחנתו השלמה שמבלעדו ית' אין מציאות כלל לא יהי' במציאות שום רצון אצלו זולת רצונו ית'
(מוסר אביך ב, ה)

נכון לעכשיו

הרב דב ביגון
יעקב וישראל
יעקב וישראל שני השמות של עמנו האהוב מרמזים לנו על שתי בחינות: יעקב, בחינת עקב, החלק התחתון בגוף האדם. וישראל, אותיות רא"ש ל"י, בחינת הראש וראשית, החלק היותר עליון באדם, כדברי חז"ל אין ראשית אלא ישראל. אחרי המאבק של שרו של עשו ביעקב, קורא שרו של עשו ליעקב – ישראל, ככתוב: "וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית לב, כט), כפירוש רש"י: עם אנשים - עשו ולבן - ותוכל להם, לא יכלו לנצחו. בחינת "ישראל" מתגלה כאשר אויביהם אינם יכולים להם וישראל מנצחים. ואכן הקב"ה קורא ליעקב ישראל, "וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל" (לה י), כפירוש רש"י: ישראל, לשון שר ונגיד.
נכון לעכשיו, אלפי שנים מתנהל לו עם ישראל תוך כדי מאבקים, כשם שיעקב נאבק עם עשו ולבן. לאורך כל המאבקים הללו עם ישראל שרד, ואויביו לא יכלו לו, וגם לא יוכלו לו. אולם כל זמן שהיינו בגלות, היינו בבחינת יעקב,  בשפל המדרגה.
אלא שסוף סוף בס"ד, אנו זוכים לראות עין בעין בתחיית ישראל. אנו עולים מבחינת עקב לבחינת ראש, ואין זה מקרה שמדינתנו נקראת מדינת ישראל. מתקיימים בנו דברי חז"ל "לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך - לא שיעקב יעקר ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו" (ברכות יב, ב). וככל שנעלה במעלה הדרך נכיר יותר ויותר בזהות הישראלית המיוחדת לנו כעם סגולה וגוי קדוש וממלכת כהנים, ונכיר בייעודו של עם ישראל אשר בא להמליך את ה' יתברך בעולם ולהאיר ולהיטיב לאנושות כולה. מתוך כך יכירו וידעו כל באי עולם כי ד' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה. אמן.
בציפייה לישועה השלמה
 

הרב שלמה אבינר
שאלה: האם האידיאל הקיבוצי מתאים גם להיום או רק לעתיד לבוא, או אולי בכלל לא?
תשובה: בתורה לא כתוב "קיבוץ" וגם לא "לא קיבוץ", אלא כתוב: לעשות חסד לבריות, לאהוב אותן ולעזור להן. כל אחד יעשה חשבון מהי הדרך הטובה ביותר עבורו להרבות חסד.
מרן הרב קוק נשאל על ידי הפועל המזרחי איזה משטר התורה רוצה במדינה. הרי לפועל המזרחי היתה נטייה סוציאליסטית. משטר קפיטליסטי, תכונתו חופש, ליברליזם. כל אחד עושה כרצונו, והחיים הכלכליים מתאזנים מתוך מאבק בין כוחות השוק. במשטר סוציאליסטי מתערבת הממשלה. יש לה שליטה על אמצעי הייצור ועל גובה המשכורות.
השיב מרן הרב קוק: בלי להיכנס לשאלה מה התורה רוצה, ברור שמשטר של רכוש פרטי איננו כדאי אם יקיימו את כל מה שכתוב בתורה (ר' שלמה זלמן שרגאי).
אכן אם אדם יעזור כפי חובתו לעניים, לא יישאר לו מאומה בשביל עצמו. כלל גדול: "חייך קודמים לחיי חברך" (בבא מציעא סב), אך אין מותרותיך קודמים לחיי חברך, כך כתוב באגרות בסוף ספר התניא, וכן בערוך השולחן רנא, וכן בספר אהבת חסד לחפץ חיים, וכן בשו"ת אורח משפט למרן הרב קוק.
המקום הוא בגמרא (נדרים פ): לא ייתכן שאדם יעשה כביסה אם לזולתו יחסרו מים לשתות, אם כי יש דעה שגם לכביסה יש היתר כי בגדים מלוכלכים עלולים להביא מחלות. לכן נאמר בפשטות: לא ייתכן שאתה תשקה גינתך ולחברך לא יהיו מים לשתות. לא יתכן שתאכל גלידה ולזולת אין לחם. לא יתכן שיהיה לך וידיאו ולחברך אין מיטה, וכן הלאה.
על פי ההלכה עליך לתת לשני כל מה שהוא זקוק לפי יכולתך. אינך חייב לעשותו עשיר, אך אתה חייב לספק לו את צרכיו החיוניים. כיצד מודדים את הצרכים החיוניים? זו מלאכה מסובכת, אך ברור שאינך יכול לחיות בלוקסוס, כאשר לחברך חסר המינימום.
בסוף ספר אהבת חסד, החפץ חיים מסביר שפעם אנשים היו עניים, אך באו זמנים שאנו יחסית עשירים. כמובן, הוא אינו מתייחס למדינות כמו סין שבה פועל מרו